כתבה: אביגיל פרנסיז, בוגרת המסלול להוראה טיפולית בעזרת בעלי-חיים במכללת דוד-ילין בירושלים.

Size: px

Start display at page:

Download "כתבה: אביגיל פרנסיז, בוגרת המסלול להוראה טיפולית בעזרת בעלי-חיים במכללת דוד-ילין בירושלים."

John Cannon
6 years ago
Views:

1 פיתוח האינטליגנציות התוך אישיות והבין אישיות )ה. גארדנר( באמצעות הוראה טיפולית בעזרת בעליחיים בביה"ס הניסויי למדע, טבע וסביבה של ביה"ס הריאלי העברי בחיפה, מרכז הכרמל. כתבה: אביגיל פרנסיז, בוגרת המסלול להוראה טיפולית בעזרת בעליחיים במכללת דודילין בירושלים. 1. פיתוח האינטליגנציות התוך אישית והבין אישית באמצעות הוראה טיפולית בעזרת בעליחיים: גישת האינטיליגנציות המרובות של ה. גרדינר מצביע על לפחות שבע אינטיליגנציות שבהן ניחנו בני האדם: אינטיליגנציה מתמטית, לשונית, מוסיקלית, מרחבית, תנועתית, תוך אישית ובין אישית. על פי גישה זו טיפוח אישי מכוון של האינטיליגנציות, יש ביכולתו להשפיע לטובה על מכלול תפקודו של האדם, גם בתחומי האינטיליגנציות האישיות היותר חזקות וגם בתחומי האינטיליגנציות היותר חלשות. אצל ילדים )גם בגיל הצעיר, גם בגיל ההתבגרות(, הפועלים במסגרת חברתית )כמו בית ספר(, מקבלות דווקא האינטיליגנציות התוך אישיות והבין אישיות משקל רב. לאינטלגנציות אלו השפעה רבה מאוד, לחיוב ולשלילה, על מכלול תפקודי הילד בבית, לפיכך, יש חשיבות רבה מאוד להתמקד בטיפוחן של שתי "אינטילגנציות רגשיות" אלה )גולמן. ד. 1998, אינטליגנציה רגשית(. בבית הספר הניסויי למדע, טבע וסביבה של בית הספר הריאלי העברי בחיפה, מרכז הכרמל, מתבצע החל משנת תשנ"ט ניסוי בהחדרת גישת האינטילגנציות המרובות של ה. גרדינר. במקביל, כחלק מן התפיסה של בית הספר לטבע, הוחל בתשנ"ט בפיתוח פינת חי כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים בטבע. פינת החי כוללת: ארנבונים, שרקנים, אוגרים זהובים, אוגרים סיביריים, קמטן. מאחר שפינת החי יכולה לשמש הן כסביבה לימודית והן כתשתית מתאימה ליצירת תהליכים תוך אישיים ובין אישיים )ראה להלן רקע עיוני(, הוחלט על חיבור בין הניסוי בפיתוח האינטילגנציות המרובות בבית הספר לבין ההוראה הטיפולית באמצעות בעליחיים. ההשערה הייתה שניתן להראות את פוטנציאל ההצלחה של מפגשים בין ילדים לבין בעליחיים בתחום היכולת התוך אישית והבין אישית. 2. רקע עיוני: 1. חשיבות נוכחות בעליהחיים בתהליך התפתחות האישיות תאורטיקנים של הגישה הלמידתית, כמו ק. מ. בריקל, מתייחסים לאהבת חיות כתכונה נלמדת. הם מתייחסים לתהליך, המתחיל מיד לאחר הלידה ומתמשך לאורך הילדות. היחס הנלמד משקף את ערכי החברה והמשפחה, שמפנים הילד. תהליך הלמידה מתבצע בכל הדרכים המקובלות: התניות קלאסיות ואופרטיביות ותצפיות. המגע עם החיות יוצר פעילות רבת משמעות ומאפשר למידת תפקידים )roles( משפחתיים וחברתיים. לדוגמא: ילדים במגעם עם חיות מחמד, מקבלים הזדמנות לשלוט ולקבוע את אופי הקשר עם החיה, כמעט ללא חשש מדחייה, פחד או כשלון; מתבגרים מקבלים מן הקשר עם חית המחמד תמיכה רגשית יציבה, הנחוצה להם. 2. חשיבות בעל החיים כאובייקט התקשרות בתהליך התפתחות האישיות

2 התקשרות מוגדרת ככל צורת התנהגות, שבה אדם מקבל ומחזיר קירבה לאחר מועדף )דמות התקשרות(. תפיסה עצמית מוגדרת ככלל הרגשות והגישות שיש ליחיד כלפי עצמו. התפתחות האישיות היא המשכית ואינה ניתנת לחלוקה חדה לתקופות. על אף זאת ישנן התמודדויות התפתחותיות, האופייניות לתקופת גיל מסוימת. בהתמודדויות עם קשיים אלה יכול היחיד לפנות לחברת דמות ההתקשרות. חית מחמד יכולה להוות דמות התקשרות. התפתחות האישיות כוללת הרס מודלים של התנהגות ובניית מודלים חדשים. שינויים אלה הם לעיתים שינויים קשים וכואבים. בתהליכים אלו מהווה דמות ההתקשרות, המעניקה אהבה, מרכיב הכרחי הן למבוגרים והן לילדים. חית מחמד יכולה להיות דמות התקשרות זו, כיוון שהיא מעניקה אהבה, רוך וחום. ערוץ ההתקשרות העיקרי עם חיות מחמד הוא בדרך הגופניתפיזית. קשר פיזי זה יכול לשמש במקרים רבים גם כאמצעי או מפתח לחוויה מתקנת. 3. תפקיד חית המחמד בתהליך קבלה אוטונומיה או זהות עצמית חית מחמד היא ייצור מקבל. החיה אינה יוצרת אצל הילד שום 'אני' מושלם, עמו הוא צריך להתמודד )כפי שמציבים המבוגרים(. החיה מקבלת את הילד כפי שהוא. הקבלה המוחלטת הזו והסבלנות שהיא מגלה, עד שיתפנו אליה יכולה ליצור אצל הילד תחושה של אהבה וקבלה, שלא תמיד יקבל בצורה מספקת מהסביבה. בתהליך רכישת האוטונומיה קיים חלק חשוב הכולל פיתוח משמעת עצמית, שליטה בדחפים ויכולת דחיית סיפוקים, פיתוח סובלנות, הכרה והתייחסות לצרכים של אחרים ויכולת לבצע משימות אחראיות. ילד שאחראי לקיומה של חית מחמד ואימונה, צריך לגלות מיומנויות של שליטה עצמית; הוא גם ינסה להעביר חלק מהמיומנויות האלה לחיה, אשר צריכה לחכות שיאכילו אותה, לגלות סבלנות עד שיטפלו בה וכן ללמוד לשהות במקומות המותרים. ככל שהילד ירכוש שליטה עצמית, כן יוכל לאמן את החיה בקלות רבה יותר. עצם הניסיון לאמן את החיה יביא את הילד לחשיבה, למודעות וליתר שליטה עצמית. תהליך הקבלה העצמית, דרך הקבלה של יצור אחר מהווה חלק מתהליך קבלת הזהות העצמית. להזדהות עם האחר משמעו: להעמיד את עצמך במקומו של האחר. היחיד יכול לראות את עצמו ואת סביבתו מנקודת מבט של האחר ולראות את עצמו כפי שאחרים רואים אותו. בשנים המוקדמות בבית הספר עובר הילד תהליך פיזור. זהו תהליך ארוך, שאינו קל לילד, אשר חווה את צרכיו בעוצמה ומוצא שקשה לתת משקל שווה לצרכיו של האחר. טיפול בחית מחמד יתרום לתהליך ההתגברות על אגוצנטריות. לילדים יש צורך בלמידה רגשית לצד למידה מילולית. למידת ההתנהגות שלהם נעשית על ידי התנסות, בחינת תגובות של חפצים ואנשים למגעם וכן על ידי תגובותיהם שלהם לגירויים של חפצים ואנשים. התמודדות עם חית מחמד אהובה, שאינה יכולה לבטא במילים את תחושותיה וצרכיה, דורשת מהילד להיות ער לרמזים מהחיה, ולהיות מודע לרמזים, תנועות ותנוחות של גוף החיה. מתקיים אימון למודעות ולתגובות של קומוניקציה לא ורבלית עם הורים, חברים ומורים וכך הופכות החיות למדיום נפלא לאינטראקציה לא ורבלית )1980.)Levinson,, ילדים צעירים מזדהים עם חיות בקלות. כשילד יוצר מגע עם חית מחמד, הוא חש את עצמיותו על פי תגובותיה של החיה למגעו: אם הילד מגלה יחס חיובי לחיה, הוא יראה את עצמו כיצור נדיב )לפי תגובות החיה(. חית המחמד מאפשרת לילד לראות את עצמו בתפקיד של אדון, המיטיב עם

3 החיה. הוא יכול לראות את עצמו כסובלני בזמן שהוא מאכיל, רוחץ או מטייל עם החיה, כאשר היא דורשת זאת )גם אם הדבר אינו נוח לו(. הילד מפתח את תחושת ההדדיות )כפי שאריקסון מכנה זאת(. בין הילד ובין החיה מתקיימת תלות הדדית ומהדדיות זו מתפתחת היכולת לקחת, לתת, להתחלק ולהעניק אמפתיה ליצורים חיים. חמלה על חית מחמד במצוקה יכולה להתפתח ולהפוך לסימפתיה ולהבנה לסבל רגשי של אנשים, הנמצאים בסביבת הילד )1980.)Levinson, 4. השפעת חית מחמד על יצירת קשרים חברתיים אחזקת חית מחמד, בעיקר כזו שמחייבת נאמנות, אהבה וטיפול יכולה להעלות יוקרה של ילד בעיני חבריו ולגרום להם לבקש את חברתו. אחזקת בעלהחיים יכולה לעזור לילד ביישן לשבור את הקרח עם חבריו ולהיפתח אליהם, בעיקר אם הוא חדש בחברה הקיימת. התייחסות לבעל חיים בצורה אמפטית ומתחשבת מהווה דוגמא להתייחסות בדרך דומה גם לאחרים. בילוי בחברת בעל חים אוהב יכול להפחית את תחושת הבדידות של הילד, הגדל בסביבה בה מעטים הילדים בני גילו )1980.)Levinson,, 5. תפקיד חית מחמד בתהליך רכישת מיומנויות א. עולם החיות מהווה גירוי לפעילות קוגניטיבית ויצירתית )רכישת מידע, הפעלות לשוניות ויצירת בחומרים שונים(. ב. אם ילד יכול לאמן את חית המחמד להתנהג בצורה מקובלת ואפילו לבצע תעלולים, הילד יקבל תחושה של חיזוק התפיסה העצמית שלו: ילדים, המתקשים לבצע מיומנויות למידה, המתאימות לגילם יכולים להתנחם בהצלחה באימון חיה ובטיפול בה וכך לסבול פחות. ההורה אשר יהיה מודע להישגי הילד עם החיה יעודד את הילד. הצלחה כזו יכולה להגדיל את הביטחון העצמי של הילד ובכך לאפשר לו להתמודד בצורה חיובית עם משימות המתאימות לגילו. 3. תאור הניסוי א. אוכלוסיית הילדים והצוות המלווה בשנת תשנ"ט התקיים הניסוי במסגרת מצומצמת שכללה עבודה פרטנית עם שלושה ילדים וקבוצה אחת. המפגשים התקיימו בפינת החי עם המורה האחראית. במשך השנה התקיימו פגישות בין המורה לצוות החינוכי בבית הספר. בעקבות הצלחת הניסוי בתשנ"ט הוחלט להרחיבו ובתש"ס כולל הניסוי עבודה פרטנית עם שלושה ילדים, וכן עבודה עם שתי קבוצות ועם שש כתות; בהתאם לכך אופי המפגשים. 1. מפגשים פרטניים )"העשרה אישית בעזרת בעליחיים"(: במפגשים הפרטניים משתתפים 3 ילדים מגילאים שונים. מטרת המפגשים: העשרת הילדים בתחום התוך אישי והבין אישי והעצמתם בתחומי קבלת אחריות, בטחון עצמי ודימוי עצמי. במסגרת המפגשים הילדים עצמאיים בבחירת תוכן הפעילות. הבחירה נעה בין שהייה עם החיות, ניקוי כלובים, הכנת מתקנים ומשחקים לבעליחיים, האכלת החיות וליטופם. המפגשים מתפתחים באופן דינמי ותלויים באישיות הילד, בקשר שנוצר בינו לבין בעלי החיים ובקשר שנוצר בינו לבין המנחה.

4 בשלב הנוכחי ניתן להבחין בהשפעה חיובית של המפגשים בפינת החי על הילדים: הילדים מבטאים רצון רב לקיים את המפגשים ומביעים את אמונתם במנחה ובבעליחיים. הילדים מראים צורך לקחת על עצמם משימות הקשורות לבעלי החיים ולבצען. חלק מהילדים מגלים צורך לעבור ממצב של מופנמות למצב של פתיחות. באמצעות הבעת רגשות אמפתיה והזדהות עם בעליהחיים מגבירים הילדים את ביטחונם העצמי. 2. טיפול קבוצתי )"העשרה אישית בעזרת בעליחיים"(: הטיפול הקבוצתי החל באמצע ינואר 2000 ומתבצע בשתי קבוצות: קבוצה מעורבת המונה ששה ילדים וקבוצה המונה שני ילדים. מטרת המפגשים: פיתוח יכולת תוך אישית ובין אישית ועידון התנהגויות. בשלב הנוכחי ניכר שקורה תהליך של מעבר מהתבדלות לעבודת צוות, תוך פיתוח יכולת לתקשורת בין אישית. 3. טיפול כיתתי )"מפגש חי"(: במפגשים הכיתתיים משתתפות 6 כיתות. המפגשים מתקיימים בנוכחות מחנכת הכיתה ובנוכחותי. תפקיד המחנך: בכל השלבים של התארגנות והפעלת הניסוי )ניכרת חשיבות המעורבות הפעילה של המחנך ככל שהמעורבות עולה כן עולה נכונות הילדים לשתף פעולה ולהתגבר על הקשיים שבדרך(. להלן תאור התהליך: א. כל הכתות התחילו את התהליך עלפי אותו הדגם: הכיתה חולקה לקבוצות וכל קבוצה קיבלה על עצמה אחריות על כלוב ובו 12 אוגרים סיביריים. הילדים למדו לטפל באוגרים, תוך קיום עבודת צוות. ב. העבודה המשותפת העלתה עלפני השטח קונפליקטים חברתיים ביןקבוצתיים, שקודם לכן היו חבויים. קונפליקטים אלו טופלו בדרכים שונות במסגרת "מפגש חי". ג. המגע היומיומי עם בעליהחיים הפגיש את הילדים עם תופעות שונות במחזור החיים, סוגיות אלו נדונו אף הן ב"מפגש חי". ד. בשל הדינמיות של התהליך הוכנסו לניסוי אמצעים נוספים שלא תוכננו מראש כמו סיורים בגן החיות, הרחבת הקשר עם אוגרי הכיתה לקשר עם בעליחיים שונים מפינת החי. לסיכום: בעקבות הקשר עם החיות, הגברת המודעות לצורכיהן והטיפול בהן, ניתן לזהות ברמת הפרט, הקבוצה והכיתה תהליכם שהובילו לשינויים ברמות שונות, בתחום התוך אישי והבין אישי.

5 בעקבות שיחות ודיווחים של המורים ושיחות יזומות וספונטניות עם הילדים ניתן היה לאתר את השינויים הבאים: ירידה משמעותית באלימות ואימפולסיביות. עליה ברמת המודעות האישית ובעקבותיה עליה ברמת הריסון העצמי. עלייה ברמת הביטחון העצמי. האחריות שגילו הילדים התפתחה. ניכרו גילויים של התנהגות בוגרת, שהייתה מוסתרת לפני כן. היכולת ליצור קשרי ידידות השתפרה. בכיתות שאליהן הוכנסו בעליהחיים נחשפו מתחים ביןקבוצתיים, הועלו עלפני השטח ועובדו. התוצאה ניכרת בירידה ברמת המתח הכיתתי. ביבליוגרפיה: גרדנר ה אינטליגנציות מרובות, התיאוריה הלכה למעשה. ירושלים. מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה. 2. לב שרית, שלו אברהם "תראפיה באמצעות חיות מחמד", בתוך כן. כתב נפש. רבעון לטיפול ולחינוך יצירתי. 3. רחמים ר. "הכישלון בלימודים, סיבותיו ותוצאותיו", קשר עין. גיליון 90. יונייולי, Levinson B.M The Child and His Pet: A World of Non Verbal Communication. In Corson S.A. and Corson E.O., Ethology and non Verbal Communication In Mental Helth, Peragmon Press

DEVELOPMENTAL PSYCHOLOGY

Syllabus DEVELOPMENTAL PSYCHOLOGY - 34507 Last update 20-11-2013 HU Credits: 6 Degree/Cycle: 1st degree (Bachelor) and 2nd degree (Master) Responsible Department: Academic year: 0 Semester: Yearly Teaching